top of page
רוית כותבת
אני מצאתי בכתיבה מפלט מהכאב.הבחירה של לכתוב את הכאב ועל הכאב עזרה לי להתמודד עם הכעס, העצבות והקושי.
בוחרת לשתף אתכן בדברים שנוצרו...
יכולות לכתוב לי בתגובות איך הרגשתן לקרוא ויכולות גם לשתף בכתיבה שלכן.
חיבוק,
רוית
זום אין
אני מנסה לצוד הבטחה שיהיה בסדר, אך הפסיכולוגית שלי מיומנת ואינה נופלת בלשונה. בסוף הפגישה היא ממליצה לחגוג רגעים קטנים ומזכירה לי שאין...
רוית גרוסמן דוד
תדעי לך
תדעי לך שכמעט ואין שליטה על כלום "תחשבי חיובי, תחשבי חיובי" הם אומרים. אני עדין מחפשת את אלוהים.
רוית גרוסמן דוד
שני לבבות
בגוף אחד, שני לבבות פועמים פעימתם חזקה ומורגשת מן סימביוזה אלוהית ככה רצה היקום. רקמות משותפות בתנועה הרמונית, פלא הבריאה , נהרות זורמים...
רוית גרוסמן דוד
חיבקתי בכי
לִפְעָמִים הַבֶּכִי כָּאן וְאַתְּ מְנַסָּה לְהַחְנִיק. הוּא מִתְגַּבֵּר בְּתוֹכֵךְ לֹא מְוַתֵּר עַל קִיּוּמוֹ, הוּא מְשַׁנֶּה אֶת...
רוית גרוסמן דוד
בידים ריקות
למה נתת לי ללכת לחנות ולעמוד בה שעה לדמיין להתלבט ולקנות בזהירות 2 חליפות וכובע אם הכל גורל למה לא גרמת לפקק תנועה להחזיר אותי הביתה...
רוית גרוסמן דוד
ילד שקוף
אני הולכת ברחוב כמו רוח רפאים עם המשקפים הכהים להימנע ממבטים הולכת וידיי שמוטות, אני קטועת שמחה כלום כבר לא אותו דבר, אני ריקה. אני שכובה...
רוית גרוסמן דוד
אני באה מתוך
אני באה מתוך כאב מתוך כאב שהחליף תלבושת לפחד לכעס למועקה לחרדה אני באה מתוך זעקת הלמה אוחזת בחוטים דקים של וודאות על העולם הזה והם נתלשים...
רוית גרוסמן דוד
אין יאוש בעולם
אל תתייאשי מן הפורענות ומהעצב ומהרע ומהנורא והמועקה אשר רובצת על ליבך אל תתייאשי מן הפורענות גם כשהעצב חונק וידייך ריקות את מוכת אלם כאב...
רוית גרוסמן דוד
ציפיות
אני קוברת ציפיות תחת חול חם ורטוב תחת הדמעות אני קוברת שלא יכאב לי שוב אני קוברת ציפיות באופן יסודי אני קוברת מחשבות עליך באופן שיטתי...
רוית גרוסמן דוד
פרקי דמעות
אֵיזוֹ הִיא הַגִּבּוֹרָה? הַמְּפָאֶרֶת אֶת יִצְּרָהּ וּמִסְתַּכֶּנֶת שֶׁיַגִּידוּ "זאת מַלְכַּת הַדְּרָמָה". בְּלִגְלוּג. אֵיזוֹ הִיא...
רוית גרוסמן דוד
מקבלת
אֲנִי כְּלִי קִבּוּל מְקַבֶּלֶת אֵלִי הַכֹּל חַיִּים וּמָוֶת. הָאַגָּן מִתְרַחֵב גַּם הַמִּדּוֹת שֶׁבַּלֵּב, לְפִי הַצֹּרֶךְ. אֲנִי...
רוית גרוסמן דוד
סופגת
אֲנִי עֲשׂוּיָה מִסְּפוֹג סוֹפֶגֶת אֶת מָה שֶׁאַתֶּם מוֹרִיקִים לְעוֹלָמִי אַהֲבָה רַחֲמִים חמְלָה וְגַם זִהוּם אֲוִיר. אֲנִי סְפוּגַת...
רוית גרוסמן דוד
מראות
איך ניראה כאב? פתחי מראה והיישירי מבט עליה ככה זה כואב. האישה הזו, שאת כותבת שאת אוהבת שבלילות רועדת, שלא ידעת שקיימת שמחפשת נחמה. איך...
רוית גרוסמן דוד
למלא את החלל
אני כותבת כואב לי אלוהים כמה זה כואב אני מכווצת בכל נימי מתכוננת לדבר הבא ברגעי השמחה שלי הכל נרפה וקצת נרפא ואז מיד אני נזכרת ומתכוננת...
רוית גרוסמן דוד
אם
היית בא אלי מניח ראש עיניך הגדולות מבקשות יד היית בא אצלי לינוק במבט צמא היית ממלא את ליבי היית בא אלי במבט מבויש מנסה להצטער על הכד...
רוית גרוסמן דוד
דלתות מסתובבות
איך רגע אחד לא מוסבר הפך את: "תביא חיתולים", "צהבת ילודים",, "הרתחת בקבוקים", "סקר מוהלים", "חבילת לידה", ו"טעימות" ל"נתיחה", "קבורה",...
רוית גרוסמן דוד
כאבי יומיום
בַּשֻּׁלְחָן לִידֵי יוֹשְׁבוֹת 4 נָשִׁים לְצִדָּן 4 עֲגָלוֹת: הָאַחַת מִתְלוֹנֶנֶת עַל מַחְסוֹר בִּשְׁעוֹת הַשֵּׁנָה הַשְּׁנִיָּה עַל...
רוית גרוסמן דוד
עִטּוּף
שֶׁאָמוּת וְאַגִּיעַ לְגַן עֵדֶן לֹא אֶהְיֶה לְבַד אֶפְגֹּשׁ שָׁם אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי וְאֶת בְּנִי הָרְבִיעִי מֵהַשֵּׁנִי אֲבַקֵּשׁ...
רוית גרוסמן דוד
גזירות
בתי הקטנה מתאמנת בגזירה אצבעותיה הקטנות מתאמצות והיא מתלוננת: "קשה לי לגזור אמא" אני אומרת לה: אין ייאוש בעולם. היא רק בת ארבע ועונה:...
רוית גרוסמן דוד
חלל
חלל אני גוף זר לעצמו ובכלל נעה בחלל ואיני מרגישה דבר אלוהים שכח אותי אותך אם הוא קיים- אז איך הוא הירשה? עד שתהיה תשובה אם בכלל אני ממלאת...
רוית גרוסמן דוד
bottom of page