top of page
  • תמונת הסופר/תרוית גרוסמן דוד

ציפיות

אני קוברת ציפיות

תחת חול חם ורטוב

תחת הדמעות

אני קוברת

שלא יכאב לי שוב

אני קוברת ציפיות באופן יסודי

אני קוברת מחשבות עליך

באופן שיטתי

שהפחד לא יכריע

שאשמור על שפיותי

אני קוברת ציפיות

כי זה נכון ומוסרי

ואם פתאום אחת עולה

אני נופלת על ברכיים

כנועה וחלשה

וצועקת לשמים

שתחזיר לי חזרה

ואז נכנעת לשדים

להשתולל בתוך הלב

ומתמלאת כוחות-

למרות שזה כואב.



0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page