מתוך הצורך הזה ליצוק תוכן לחופשת הלידה הקשה הזו, הקמתי את המיזם ״למלא את החלל״.
מטרת המיזם היא לבחור בחיים, לצאת מהבית ולבחור בעשייה ויצירה לצד ההתמודדות עם האובדן.
תוכלי להיכנס לפי איזור מגוריך להצעות השונות ולבחור לך פעילויות למלא את השבוע.
את השיר הזה כתבתי בימים חשוכים של כאב עמוק אחרי הלידה השקטה השנייה שלי. אחרי שחזרתי שוב הביתה בלי התינוק שציפיתי לו כל כך. הרגשתי שאני עומדת על פי תהום ורגע לפני הנפילה החלטתי שאני בוחרת בחיים.
חָיָה
הַדֶּלֶת חוֹרֶקֶת עַל הַחַיִּים שֶׁלִּי
הַצְּלִיל בִּלְתִּי נִסְבָּל
אֲנִי רוֹצָה לֶאֱטֹם אָזְנַיִם
אֲבָל יוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא יַעֲזֹר.
זוֹ הַמַּנְגִּינָה שֶׁעָלַי לְשַׁנֵּן.
זֶה כְּמוֹ הַכְּאֵב שֶׁלֹּא רוֹאִים עָלַי.
אֲנִי צוֹחֶקֶת.
יֵשׁ לִי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת שֶׁל שִׂמְחָה.
אֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּהִתְלַהֲבוּת.
אֲנִי אוֹכֶלֶת גְּלִידָה.
אָז חוֹשְׁבִים "הִיא הִתְגַּבְּרָה"
אֲבָל בְּעֶצֶם הַכְּאֵב הִתְגַּבֵּר עָלַי
וְהָפַךְ לְחֵלֶק מִמֶּנִּי.
אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, אֲנִי חָיָה.
רוית כותבת
משתפת אתכן בדברים שכתבתי בשבועות אחרי הלידה. הטקסטים קשים, חשופים ועצובים.
