הָרֶחֶם רֵיק פּוֹסֵק הָרוֹפֵא מֵסִיר כִּפְפוֹתָיו וְיוֹצֵא. וַאֲנִי נִשְׁאֶרֶת שְׁכוּבָה, עֵירֻמָּה מִכָּל שִׂמְחָה, עִם כְּאֵב הֲכִי כּוֹאֵב- שִׁבְרוֹן הַלֵּב. רֵיקָה מִתֹּכֶן, רֵיקָה מֵאַהֲבָה, לַמְרוֹת מִשְׁקָלִי הָרַב אֲנִי רַק נוֹצָה. הָרֵיקָנוּת הוֹפֶכֶת מַהוּת וַאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מַשְׁמָעוּת בְּתוֹךְ הַיָּם הַסּוֹעֵר שֶׁלִּי הַמְּעַרְבֹּלֶת מְאַיֶּמֶת עַל הַחַיִּים, אָז אֲנִי מַרְפָּה לְתוֹךְ הָעֶצֶב, לְפִי חֻקֵּי הַטֶּבַע אֲפַלֵּט בְּקָרוֹב לְחוֹף מִבְטָחִים.
