top of page
  • תמונת הסופר/תרוית גרוסמן דוד

למלא את החלל



אני כותבת

כואב לי

אלוהים כמה זה כואב

אני מכווצת בכל נימי

מתכוננת לדבר הבא

ברגעי השמחה שלי

הכל נרפה

וקצת נרפא

ואז מיד

אני נזכרת

ומתכוננת

למלחמה

שלא אהיה לא מוכנה

אני כותבת כדי לא להיכנע

אני שופכת את הפחדים

לכדים של מילים

מרוקנת את המיכל

ממלאת את החלל.



0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page