רוית גרוסמן דוד
עִטּוּף
שֶׁאָמוּת וְאַגִּיעַ לְגַן עֵדֶן
לֹא אֶהְיֶה לְבַד
אֶפְגֹּשׁ שָׁם
אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי
וְאֶת בְּנִי הָרְבִיעִי
מֵהַשֵּׁנִי אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה
אֶת הָרְבִיעִי אֶשְׁאַל לָמָּה
וְאָז כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עָטַפְתִּי אוֹתָם
הֵם יַעַטְפוּ אוֹתִי.
בְּרַחֲמִים.
