רוית גרוסמן דודגזירותבתי הקטנה מתאמנת בגזירהאצבעותיה הקטנות מתאמצותוהיא מתלוננת:"קשה לי לגזור אמא"אני אומרת לה:אין ייאוש בעולם.היא רק בת ארבעועונה:"אבל אלוהים התייאש"אני שותקת. ואז אומרת: "מה פתאום"ודמעה זולגת לי ישר לסיר הבשר.
בתי הקטנה מתאמנת בגזירהאצבעותיה הקטנות מתאמצותוהיא מתלוננת:"קשה לי לגזור אמא"אני אומרת לה:אין ייאוש בעולם.היא רק בת ארבעועונה:"אבל אלוהים התייאש"אני שותקת. ואז אומרת: "מה פתאום"ודמעה זולגת לי ישר לסיר הבשר.
Comentarios